איפה לשתות יין ברומא: 8 כתובות לפי אזור, ומה להזמין בכוס

בדקנו כל כתובת מול כמה מקורות עדכניים, וגילינו שמקום אחד שמופיע ברוב הרשימות, ליטרו (Litro) בגבעת הג'אניקולו, כבר לא פועל בשם הזה. הדבר חוזר ברשימות ישנות ועלול לשלוח אתכם לדלת סגורה.

עם שעה פנויה אחת, בחרו לפי המקום שבו אתם נמצאים ולא לפי דירוג. אחרי הפורום והקולוסיאום זה מונטי, אחרי נבונה וקמפו דה' פיורי זה הרובע שמסביב, ואחרי הטרווי והמדרגות הספרדיות זה רחוב אחד של לאציו בלבד.

מה ההבדל בין אנוטקה, בר יין וקנטינה?

אנוטקה (Enoteca) היא במקור חנות יין, בר יין (Vineria או Mescita) בנוי סביב המזיגה בכוס, וקנטינה (Cantina) היא מרתף. ברומא ההגדרות מתערבבות, ולא פעם מקום אחד הוא שלושתם בבת אחת. השם לא קובע.

איך מזהים בכניסה מה מחכה בפנים

• קירות של בקבוקים עם מחירים: אנוטקה במובן הוותיק. אפשר לקנות בקבוק לדרך, ובמקומות רבים גם לפתוח אותו במקום תמורת תוספת.
• לוח גיר עם רשימת כוסות: בר יין. עומדים, שותים וממשיכים הלאה.
• שולחנות עם תפריט מנות: מרתף עם אוכל, שבו היין נועד ללוות ארוחה ולא להקדים אותה.

למה ההבחנה משנה לתכנון הערב

בר יין נכנסים אליו לארבעים דקות של כוס או שתיים, ואנוטקה עם מטבח דורשת ערב שלם, שולחן, ובערבים עמוסים גם הזמנה מראש שעושים עוד לפני שיוצאים מהמלון. מי שמערבב בין השניים מסיים בצפיפות בלי מקום ישיבה, או בשולחן בלי כוס שנייה.

אילו בתי יין ברומא שווים את הערב, לפי אזור וסגנון?

שמונה כתובות, כל אחת נבדקה מול כמה מקורות עדכניים ומוצבת לפי אזור, כדי שאפשר יהיה להצמיד אותה לנקודה שבה סיימתם את הסיורים באותו יום. הסדר לפי נוחות המסלול, לא לפי דירוג.

אנוטקה קלאסית: חמש תחנות במרכז

• איל גוצ'טו (Il Goccetto) - ברחוב ויה דיי בנקי ווקי (Via dei Banchi Vecchi), בין קמפו דה' פיורי לנהר. חדר קטן בבניין מימי הרנסנס עם כ-25 כוסות יין בכל ערב. צפוף וללא יומרות, וצלחת נקניקים היא התוספת הטבעית.
• טרימאני וויין בר (Trimani Wine Bar) - ברחוב ויה צ'רנאיה (Via Cernaia), במרחק הליכה מטרמיני. הבר של משפחת יינות ותיקה, שנפתח ב-1991 והיה הראשון באיטליה שנשא את השם "וויין בר". אין כאן סמטה רומנטית, יש רשימה רחבה ושירות מקצועי: מתאים ליום ההגעה או היציאה כשהמלון ליד הרכבת.
• פאלטיום (Palatium) - ברחוב ויה פרטינה (Via Frattina), כמה צעדים מהמדרגות הספרדיות. אנוטקה אזורית ללאציו בלבד, עם יותר ממאה תוויות. המקום הנוח ביותר לטעימה השוואתית של יינות האזור, בדיוק בין הטרווי למדרגות.
• איל וינאייטו (Il Vinaietto) - ליד לארגו ארג'נטינה, כמה דקות הליכה מקמפו דה' פיורי. דלפק בלבד, שותים בעמידה ברחוב, והכוסות במחיר נמוך יחסית. אין ישיבה ואין מטבח, ואין סיבה להישאר יותר משלושת רבעי שעה.
• אנוטקה קבור 313 (Enoteca Cavour 313) - ברחוב ויה קבור (Via Cavour), בצד של הפורום הרומי. מהוותיקות בעיר, שהוחיתה לאחרונה בידי צוות חדש, עם שני מצבים: דלפק מהיר וחדר מסעדה. ימי סגירה קבועים בתחילת השבוע, ולכן בודקים לפני שמגיעים.

יין טבעי: שתי תחנות עם אופי

• לה בריק (La Barrique) - במונטי, ברחוב ויה דל בוסקטו (Via del Boschetto). רשימה רצינית של יינות טבעיים מאיטליה, צרפת וגרמניה, ומטבח שמגיש גם פסטה. סגור בימי ראשון. הרשימה ארוכה ולכן המוזג חשוב: אומרים מה אוהבים ונותנים לו להחליט.
• לה מסצ'יטה מונטוורדה (La Mescita Monteverde) - בשכונת מונטוורדה שליד הג'אניקולו, במקום שבו פעל ליטרו. עברו ידיים, ועכשיו יש גם מאפים ובראנץ' לצד היין. מתאים לצהריים או לאפריטיבו קל אחרי העלייה לגבעה, פחות להחלטה של ערב שלם.

מרתף עם אוכל: תחנה אחת שמתכננים מראש

• סלומריה רושיולי (Roscioli Salumeria con Cucina) - ברחוב ויה דיי ג'ובונרי (Via dei Giubbonari), ליד קמפו דה' פיורי. נקניקיה, מסעדה ובר יין תחת גג אחד, עם מרתף של כ-3,000 תוויות ואזור ישיבה בקומה התחתונה. לא זול, והערב דורש הזמנה שבועות מראש.

מה להזמין: אילו יינות מהלאציו כדאי לטעום?

פרסקאטי (Frascati) הוא יין הבית של רומא: לבן רענן מהגבעות הוולקניות סביב העיר, שמיוצר בעיקר מענבי מלווזיה (Malvasia) וטרביאנו (Trebbiano). צ'זאנזה (Cesanese) הוא האדום המקומי. קחו את שניהם.

לבן: פרסקאטי

• הגרסה הבסיסית היא הפרסקאטי היבש, שנפתח בו בדרך כלל ערב באפריטיבו. מעליו יושב פרסקאטי סופריורה (Frascati Superiore) בדרגת DOCG, שמחייב דרישות מחמירות יותר.
• קנלינו די פרסקאטי (Cannellino di Frascati) הוא גרסה מתוקה, גם היא DOCG, ומתאים לסוף הערב ולא להתחלה.
• הטיפ שחוזר אצל המקומיים: לא מסתפקים ב"פרסקאטי" בלבד, אלא שואלים איזה יצרן פתוח הערב. האיכות בין הבקבוקים רחבה.

אדום: צ'זאנזה

צ'זאנזה דל פיליו (Cesanese del Piglio) הוא האדום היחיד בלאציו שזכה לדרגת DOCG, וצריך להכיל לפחות 90 אחוז מענב הצ'זאנזה. הוא מגיע מגבעות הארניצ'י (Ernici) במחוז פרוזינונה, כ-40 קילומטר מזרחית לרומא, והענב עצמו גדל כמעט רק בלאציו. הוא פחות מוכר מהברולו והבארבארסקו שמופיעים בכל לוח, ולכן שווה לבקש אותו בשם.

בדרך לארוחה

פרסקאטי עובד טוב עם טיגונים וגבינות. כשהערב ממשיך לצלחת פסטה, פרסמנו בנפרד: איפה לאכול קרבונרה ברומא. קרבונרה משלבת בשר חזיר וגבינה, ולכן מי ששומר כשרות ידלג עליה; צ'אצ'ו אה פפה היא גבינה בלבד.

מתי האפריטיבו ואיך טועמים בכוס?

האפריטיבו ברומא מתחיל בערך בשש וחצי ונגמר סביב שמונה, לפני ארוחת הערב שמתחילה לרוב אחרי שמונה. השווינו כמה מקורות לשעות האלה ונשארנו עם הטווח החופף שלהם. ברומא האפריטיבו עצמו מאופק מאשר במילאנו: נגרוני או אמריקנו לצד סופלי (supplì) וזיתים ממולאים וטיגונים.

מתי מגיעים

בברי היין הקטנים שעת השיא קצרה. מי שמגיע בשש וחצי יושב או עומד בנוחות, ומי שמגיע בשבע וחצי מסתובב עם כוס ליד הדלת. אל תזמינו בקבוק בתחנה הראשונה.

איך מזמינים בכוס

• Calice היא כוס יין על רגל. Quartino הוא רבע ליטר, mezzo litro חצי ליטר, וbottiglia בקבוק מלא.
• לא בטוחים בין שני יינות? שואלים "Assaggio?" (אפשר לטעום?). הרבה מוזגים נותנים שפיכה קטנה לפני שמחליטים.
• לצד הכוס מגיעים בדרך כלל זיתים או טרלי (taralli), גם בלי שהזמנתם אוכל.

סדר הטעימה

פותחים בבועות או בלבן, עוברים לאדום, וגם בכוס אוחזים ברגל ולא בקערה, כדי שהיד לא תחמם את היין. שלוש כוסות בשעה וחצי הן קצב שמאפשר לזכור את הערב.

איך משלבים בית יין בערב של סיורים?

בית יין הוא תחנה אחרונה ביום סיורים, לא יעד בפני עצמו, ולכן כדאי לבחור אותו לפי המקום שבו מסתיים היום. כל תחנה מקבלת 45-60 דקות, ושתי תחנות הן התקרה לערב אחד.

אחרי הקולוסיאום והפורום: מונטי

מהפורום אפשר לצעוד למונטי ולהתחיל בקבור 313 או בלה בריק. כוס אחת בכל מקום, ואז ארוחה בסמטה. מי שלא רוצה להתחייב לארוחה יכול לוותר על הצלחת ולהישאר עם כוסות בלבד.

אחרי הפנתאון, נבונה וקמפו דה' פיורי

האזור הזה הכי עשיר בבתי יין, וקל להגזים. הציר הטוב: איל וינאייטו בעמידה לכוס פרסקאטי, ואחר כך איל גוצ'טו או רושיולי לשולחן. ארוחה אחרי הערב כוללת כנראה גם תור, ולכן פרסמנו בנפרד: מסעדות טרנדיות ברומא.

אחרי הטרווי והמדרגות הספרדיות

פאלטיום נמצא בדרך בין שני האתרים, ואין בו צורך בהכנה. אם נגמר הזמן, זו התחנה האחת שאפשר לצמצם לכוס ולצאת.

כשהזמן קצר, ומה מוותרים

מוותרים על התחנה השנייה, לא על הראשונה. ערב שמסתיים בגטו היהודי מתאים לסיום עם קינוח, ופרסמנו בנפרד: קונדיטוריות מיוחדות ברומא וגם הארטישוק היהודי-רומי.

מה המציאות של יין כשר ברומא?

אין ברומא בר יין שאנחנו יכולים להבטיח שהוא כשר, ויין רגיל בכוס אינו כשר ללא השגחה. מי ששומר כשרות לא צריך להניח כלום: שואלים לפני שמזמינים.

מה שואלים ומה קונים

• שואלים במילים פשוטות אם יש יין כשר בבקבוק סגור עם תעודת השגחה, ולא מסתפקים ב"זה יין אורגני" או "ענבים בלבד".
• באזור הגטו היהודי פועלות חנויות מזון כשרות שמוכרות גם יין, ומשם קונים בקבוק לחדר או לערב.
• לא מניחים שבר יסכים שתכניסו בקבוק מבחוץ. שואלים, ואם לא, מזמינים מים ויוצאים.

שבת וערב שישי

מי ששומר שבת מתכנן את הערב ליום חמישי או למוצאי שבת. ימי הפתיחה בברים הקטנים משתנים, ולכן בודקים בפרטים של כל מקום לפני.

האם שווה סיור טעימות יין מרומא, ואיזה?

סיור טעימות שווה אם אין לכם ערב פנוי לשני בתי יין, או אם רוצים לראות את הכרמים עצמם. אם יש ערב, הוא פחות נחוץ. הטובים מביניהם פשוטים לשלב ביום סיורים.

ערב על אופניים עם עצירת יין

סיור אופניים בערב עם טעימת יין נמשך כשלוש שעות, עם מורה דרך חי באנגלית ועצירה בכיכר לטעימת יין אדום מקומי. ביטול חינם עד 24 שעות לפני. זה סיור אופניים עם עצירת יין, לא טעימה מקצועית, ולכן הוא מתאים למי שרוצה לראות את רומא בערב ולא למי שבא בשביל היין.

חצי יום בפרסקאטי

הדרך הקרובה ביותר ליין שדיברנו עליו היא טיול חצי יום לפרסקאטי ברכבת עם טעימות יין. הרכבת מטרמיני נמשכת כ-25 עד 30 דקות לפי המקורות, ואפשר לטעום את היין במקום שבו הוא נולד. זו ההמלצה שלנו למי שרוצה יותר מכוס בבר.

טיולי יום לטוסקנה ואוכל ויין בטרסטוורה

• טיול יום מרומא לטוסקנה עם טעימות יין וארוחה טוסקנית הוא יום שלם בדרכים, וכדאי רק אם היין הוא מטרת היום. אחרת פרסקאטי חוסך שעות.
• סיור אוכל ויין בטרסטוורה ובגטו היהודי מתאים לביקור ראשון ולמי שמעדיף הסבר ליד השולחן. הסיור אינו מוגדר כשר, ולכן בודקים את התפריט לפני ההזמנה.

הצעד הבא: סמנו במפה את בית היין הקרוב לנקודת הסיום של יום הסיורים הקרוב, ואם הוא ברושיולי, הזמינו מקום לפני שמשריינים טיסות.

שאלות נפוצות