החורים של הקולוסיאום

בקולוסיאום יש חורים!

כשזה מגיע לחורים, ברומא הדמיון הולך ישר לרחובות שאז, למען האמת, עם כל המכתשים האלה נראה שהם נתיבים של כוכב לכת מרוחק, כמו הירח. רק, שאצלנו ברומא אומרים: "אנחנו לא רוצים את הירח!"/“noi non vogliamo mica la luna!” והכוונה לריצוף האבנים המעצבן כי הריצוף ההזוי הזה גורם למטרד לא קטן. (על החורים והבורות במדרכות ובכבישים ברומא הבנויים מאבנים קטנות ומעצבנות אפשר לכתוב מגילות , אבל זה כבר בפוסט אחר…

הרחובות ברומא מרוצפים באבנים משתלבות לא חלקות עם רוווחים ביניהן, ובאזורים העתיקים (הפורום הרומאי והקולוסיאום) יש אבנים גדולות יותר, עם רווח גדול יותר ביניהן… לנועזות מבינכם , נסו להלך ברחובותיה של רומא בנעלי עקב דקיקות… ספויילר: זה יכאב

עם זאת, הפעם אני רוצה לדבר איתכם על חורים קצת מיוחדים ובוודאי פחות מעצבנים. אני עומדת לספר לכם על האנדרטה המפורסמת ביותר בעולם, הסמל המפורסם ביותר של רומא ואיטליה, הגאדג'ט הרומי המיינסטרימי ביותר אי פעם: האמפיתיאטרון הפלבי, הידוע יותר לכולם בתור הקולוסיאום! הידעתם שזהו האמפיתיאטרון הגדול ביותר שהיה קיים אי פעם? האיצטדיון הענק הזה יכול היה להכיל בין 50,000 ל-87,000 צופים בפנים, ותופס את המקום הראשון מבין המונומנטים ההיסטוריים של רומא העתיקה שהגיעו אלינו, בשל פארו. הקולוסיאום, שנבנה בעידן הפלבי, ולכן השם הזה, הוא חלק מרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו מאז 1980. יחד עם כל המרכז ההיסטורי של רומא, האזורים החוץ-טריטוריאליים של הוותיקן ובזיליקת סן פאולו, הוא גם מהווה את המתחם הזה, שהוכנס ב-2007 כאנדרטה האירופית היחידה, בין שבעת פלאי תבל החדשים. בקיצור, מורשת שלא תסולא בפז!

כמה פעמים ראיתם את הקולוסיאום מבלי להתעייף? יש כאלה שמתבוננים בו, כל יום לכל החיים, ועדיין מתפעלים מיופי כה גדול! כולם, באדישות, תמיד שאלו את אותה שאלה: "אבל למה בקולוסיאום יש את החורים הקטנים האלה? האם זה הם ייהרסו?".

החורים היפים ביותר ברומא

לקולוסיאום יש במבנה חורים גלויים רבים: החורים הקטנים, בין קירות החזית החיצונית הם רבים ויש מי שסברו כי מדובר בשימור לקוי של האנדרטה. אם מתקרבים למבנה, אפשר להבחין באותם חורים קטנים אבל בניגוד למה שאפשר לחשוב, הם לא נגרמו מכשל או נזק. תארו לעצמכם אם מישהו היה מנסה להרוס את הקולוסיאום!

השמועות שמסתובבות סביב נוכחותם של אותם פתחים הן רבות, וכך גם ההשערות לגבי הסיבה שלהם. רבים מאמינים שהם נובעים מהפצצות של מלחמת העולם השנייה, מצד שני הכישלון בהגנה על רומא הוא עובדה ידועה כיום לכל. שלא לדבר על הקרבות בפריצת החומות בפורטה פיה.

ב-20 בספטמבר 1870, 15,000 חיילי האפיפיור התעמתו עם חיילי הצבא האיטלקי: החומות הרומיות של פורטה פיה קרסו, השליטה הזמנית של האפיפיורים הסתיימה לאחר יותר מ-1000 שנים ורומא סופחה לבסוף לממלכת איטליה!

יש אפילו הטוענים כי הם נוצרו בכלל בפלישת הוויזיגות במהלך המאה החמישית לספירה, והניסיון (הלא מוצלח) להפיל את האמפיתיאטרון הרומי העתיק. פרק שבין השאר הוליד את האמרה המפורסמת:

“Quando cadrà il Colosseo, cadrà anche Roma; ma quando cadrà Roma, anche il Mondo cadrà“,

"כשהקולוסיאום ייפול, תיפול גם רומא; אבל כשרומא תיפול, גם העולם ייפול", מה שמוביל להגדרה המקובלת של הבירה, כעיר הנצח. אולם, ככל שיהיו מרמזים, ההסברים הללו אינם אמינים במיוחד, בהשוואה לסברה האמיתית היחידה, שהיא – כמו כל אירוע ברומא – סיבה היסטורית!

הסיבה האמיתית של החורים הקטנים החמודים האלה:

למרות שהם הופכים את הקולוסיאום למרתק עוד יותר, מכיוון שהם אינדיקטורים ברורים לאותה היסטוריה עתיקת יומין המכסה את רומא, הם יכולים להיראות כמו פגמים לכל דבר באנדרטה בעלת טווח עולמי כה רחב. עם זאת, למרות שכולם יכולים לסווג אותם כ"מכוערים", החורים הקטנים והמסקרנים האלה עד כמה שהם לא מזיקים, הם היסטוריים ולמעשה מתוארכים לרומא העתיקה. הרומאים הקדמונים, למעשה, נהגו לשמר את גושי הבלוקים העצומים בעזרת מוטות מתכת.

אם תשימו לב, למעשה, החורים נמצאים בדיוק בסמיכות לחיבורי הבלוקים. ולמה הם נשארו מאז? (שאלה לגיטימית) כי לאחר מכן הוסרו מוטות הברזל (הגראפים), והותכו, כדי לשמש בבניית מבנים אחרים במהלך ימי הביניים. כמו הגיבורים, העדים לטרנספורמציה המתמשכת של רומא, גם ה'גראפים' הועברו, לפי הצורך, מהמבנים הרומיים הישנים לחדשים.

גראפה (מַהְדֵק) – Grappa

יסוד ברזל כבר ששימש את היוונים והרומאים בעיגון ציפויי השיש, לחבר את הבלוקים בראש הקירות ולחבר קטעים רציפים בכל שורה ובהתכתבות עם הקנטונים.

זה הכינוי לכל מוט מתכת (בדרך כלל ברזל) מקופל בקצוות, המשמש לחיבור גושי אבן, עץ וכו', או לקיבוע חיפויי אבן או שיש או מסגרות דלתות וחלונות לקירות.

הפוסט באדיבות Irit Cattonar המקומית שתטייל איתכם בין סמטאותיה הציוריות של עיר הנצח