טיול בצפון איטליה

דיווח אמצע טיול ברחבי צפון איטליה של המטיילת ריקי לוי:
1) הזמנו טיסה עם וויז, קונקשן קצר. בשלב מסויים הם האריכו את הקונקשן באופן חד צדדי, ניסינו להתנגד אבל אין עם מי לדבר, קיבלנו על עצמנו את הדין, קנינו כריות מתנפחות ואמרנו לישון בשדה תעופה בארי עד הבוקר.
להפתעתינו שדה תעופה בארי מזכיר מרכז מסחרי בינוני מנומנם בנתיבות או בכסרא-סמיע, אין אינפורמיישן, הגענו בלילה כל החנויות סגורות (רצינו סים מקומי), מקום קטנטן ודוחה, דמיינו שנישן על איזה שטיח בפינה, אבל אין אפילו פינה, והכי גרוע: סוגרים אותו בלילה, כמו המתנ"ס של דודה זלדה בשכונה. דוקא יש מלון ליד השדה תעופה, אבל אין שם חדר פנוי. תפסנו נהג מונית נחמד שהתקשר לכל המלונות באיזור, אבל אין חדר פנוי באף אחד.
ישנו על הדשא ליד בארי, מקום יפה אבל קפוא מקור ועם נמלים.
2) למותר לציין שהספיקה לנו תעודת מתחסן ישראלית שניתנה על סמך החלמה וחיסון אחד. לא ביקשו מאיתנו לא הצהרת נוסע יוצא, ולא הצהרת נוסע נכנס, ולא הצהרת איחוד אירופי, רק תעודת מתחסן.
3) וויז מגבילים לכל אחד תיק גב, אבל בפועל הבאנו כמעט כפול תיקי גב ושקיות כי זה תיק של מחשב וכי זה אוכל וכי בא לנו, ואף אחד לא ראה. המזוודות מוגבלות ל20 קילו אבל היו 23.
4) שדה התעופה לינאטו הרבה יותר מרשים, בוואוצ'ר של הרכב היה רשום חברת מאג'ורה, אבל כשהתקרבנו ראינו שהסניף של מאג'ורה סגור, חשכו עינינו, למזלינו במקום להתקשר ולבלבל את המח, שאלנו מקומי שאמר לנו שאויס נותנים את השירות במקומם, הרכב שוחרר בקלות. החזרזיר האיטלקי רצה להציע לנו לשדרג את האוטו, לא הסכמנו, ואז הוא נתן לנו את זה בחינם, כי לא היה לו באמת את האוטו שהזמנו, תרגיל מוכר ועמדנו בו בהצלחה.
חנות לממכר כרטיסי סים בלינאטו – סגורה, נסענו למילאנו (בכל מקרה היינו צריכים ליסוע בשביל חלב כשר) 20 יורו סים של 100 ג'יגה, תהליך קניית הסים יותר ארוך מהצ'ק אין בנתב"ג.
5) נסענו לעיירה סנטאורסולה, מעל טרנטו, נראית עיירה אלפינית יפהפיה, הכל מצועצע, נהר מקומי ומפלים. דירה ענקית ברמות על, כפרית. רק מה? התעקשנו בהזמנה שיהיה מיזוג אויר, ציינו את זה בפירוש בהתכתבות עם בעל הדירה, אבל אין מיזוג, יש לו מזגן נייד ולא הספיק להביא. לא כל כך צריכים את זה, אבל אנחנו מפונקים ורגילים למזגן בצהריים, בצהריים יש כאן שמש.
6) נסענו לאגם טובל, מקום נחמד ותו לא.
מגלשה אלפינית בפדרצו – לא היה להם את השכל לעשות שהרכבל מעלה והמגלשה מורידה, כמו באוסטריה למשל, וחבל. בכל מקרה נהנינו.
היינו בסאן רומידו – יש שם מנזר מרשים, ודוב ביער מתחתיו, סתם דוב מסתובב לו…
נ.ב. אל תשכחו לקחת מעביר שקע בשביל המחשב שלכם וכל מכשיר חשמלי מהארץ
המשך דיווח אמצע טיול:
רוצו למעבר הרים סלה, טוסו לשם, רק האוירה האלפינית החגיגית היא משהו שלא מהעולם הזה. הפונדק בכניסה למעבר, מלא ברוכבי אופניים עטויי שחורים, הולכי רגל הרפתקנים (ילדים כמעט ואין, זה מוצר נדיר באיטליה). הכל עשוי מעץ וגילופי עץ, רק לשבת שם ולשתות בירה זו חויה שמימית, להצטלם על ספסלי עץ שנראים כמו מרפסת השמים של קן הנשרים. הכפרים באיזור כמו ציור, עם חנויות גילופי עץ מהממות. מסלולי הליכה בלי סוף. וכמובן מי שרוצה רכבלים, אם כי לא חייבים, אתה מגיע עם הרכב לגבהים עצומים.
כמובן שאחרי המעבר הולכים לאגם פדאיה, לשתות קפה בבר המקומי, (שהוא גם קצת מוזיאון לראשונים שטיפסו על המרמלדה) יש שם גשר על הסכר של האגם, שחובה לרוץ עליו הלוך חזור לפחות פעמיים. ולהסתכל על המרמולדה מהמתניים ומעלה.
אם אתם ליד טרנטו, לכו לאגם קלדונצי, המים שלו פשוט נעימים, שעתיים אחרי ברד כבד, נכנסנו להתרחץ (יש שם גם מציל למי שחשוב) וכל האגם לרשותינו, אפשר לחצות אותו בשחיה, וצריכים סיבה טובה מאד כדי לצאת ממנו (עשינו על האש במנגל חד פעמי שקנינו ברמי לוי וסחבנו לכאן… המציל אמר שמחוץ לתחומי חוף הרחצה זה בסדר), יש עוד הרבה אגמים מעליו, אבל המים שלהם הרבה יותר קרים. אפשר גם לשכור סירות למיניהן.
התאכזבנו מטרנטו, נכון, יש הרבה מבנים היסטוריים, קאסטלו, פיאצה, אבל אין חיי תרבות פעילים, אין הופעות רחוב, אין כמעט חנויות מזכרות מעניינות, רק פיצה וקפה, ישנוני, והעיר העתיקה גדולה מאד, מסתובבים ומסתובבים וכל הזמן פיצה וקפה.
לפעמים הפלג שמתחת לדירה ששכרתם, הוא כל כך יפה וכל כך נחמד, ועצם זה שלא נוסעים שעתיים, שווה את הירידה לשם עם ארוחת בוקר.
*תזכרו שהירידה האחרונה ברכבל היא ב5 למרות שיש אור עד 9 כמעט, לכן אין טעם להגיע לרכבל אחרי 3 אם רוצים לעמוד בתור לעלות ליהנות ולרדת. כל מקום שתהיי יפה, מעברי הרים כמו סלה – מדהים, הר מרמולדה – צמוד למעבר סלה, אגם ברייס, הכל יפה ומרגיע ומדהים. לבא עם סבלנות, וערנות, פתאום ראינו שוק בין קנזי למעבר פורדו, עצרנו בצד, והיו שם דברים מאד שוים, גם בגדים ונעליים איטלקיים בזול, גם מזכרות מגילופי עץ, לפעמים רואים פתאום פארק יפה, פשוט לעצור, לא להמשיך הלאה, בכל מקום יש יופי, אפשר לשתות קפה או לטעום משהו בכל מקום. לבא בראש טוב בלי לחץ של 'להספיק' שיכול להרוג טיול *אנחנו נסענו דרך אגם טנו, קודם התמקמנו במדונה דה קמפיליו וכפר פינצולו ואחר כך נסענו לקאנזיי, לא הרגשנו בכלל את הנסיעה, הנופים שם פשוט מטורפים… הירוק של העצים לא דומה לשום דבר שראיתי לפני… ואני בן אדם שמטייל…. וההרים זה בכלל נופים עוצרי נשימה. הדולמיטים שווים לגמרי את הנסיעה, הטבע הכי יפה באיטליה. *לא הולכים לדולמיטים בשביל טרנטו או בולצאנו. אלא לעיירות קאנזיי, אורטיזיי, לפסגות סאסו לונגו, פורדוי, lagazoui, compitello di fassa, מעבר הרים סלה הוא חובה… אנחנו עשינו אותו משני הכיוונים, פעם אחת באור ופעם אחת לפני שהשמש שוקעת…. המקום הזה פשוט עוצר נשימה ושומט לסתות…. ואם רציתם עיירה שיש בה חיים בלילה זאת קורטינה דה אמפצו, שיש בה את הפסגה הכי מפורסמת tre cime ואגם ברייס.
אהבת? נא לדרג!

חוויה ברומא מתחילה כאן