ברומא, עיר שבה כל אבן מספרת סיפור וכל רחוב נוגע בהיסטוריה של אלפי שנים, פועלת אחת ממערכות התחבורה המפתיעות באירופה – המטרו של רומא (Metropolitana di Roma). מערכת זו, על אף גודלה הצנוע יחסית למטרופולינים אחרים, היא כלי מרכזי שמאפשר למיליוני נוסעים – תיירים ותושבים כאחד – לנוע בין שכבות הזמן של העיר: מן הקולוסיאום אל הוותיקן, מן הטרמיני ועד לשכונות החדשות של קו C.
בין עבר לעתיד – הרעיון שמאחורי המטרו
המטרו של רומא נולד מתוך צורך היסטורי כפול – מצד אחד, להעניק לעיר תחבורה מודרנית שתתמודד עם עומסי התנועה האינסופיים שלה; מצד שני, לשמור על הרקמה הארכיאולוגית הרגישה שמתחתיה. כל חפירה של מנהרה בעיר הזו חושפת ממצאים רומיים קדומים, כך שבניית כל קילומטר חדש במטרו הפכה לפרויקט ארכיאולוגי לכל דבר.
לכן, בניגוד לערים כמו לונדון או פריז, שבהן נבנתה רשת מטרו עצומה, ברומא המערכת קטנה אך מדויקת: שלושה קווים בלבד – A, B ו-C – ועוד קו אחד מתוכנן לעתיד, D, שעדיין בשלבי תכנון.
קו A – הקו האדום שמוביל אל ליבה התיירותי של העיר
הקו האדום, המכונה Linea A, הוא לבה הפועם של רומא התיירותית. הוא חוצה את העיר מצפון-מערב לדרום-מזרח, ומקשר בין כמה מהאתרים הידועים ביותר בעולם.
המסלול מתחיל ב-Battistini שבמערב רומא ועובר דרך תחנות מרכזיות כמו Ottaviano – הסמוכה לוותיקן ולכיכר פטרוס הקדוש (Piazza San Pietro) – ומשם ממשיך לתחנות Spagna (כיכר ספרד) ו-Barberini (מזרקת טרווי). שתי תחנות אלה נחשבות לנקודות ירידה אידיאליות למי שרוצה לגלות את האזורים האלגנטיים של רומא, כמו רחוב ויה קונדוטי (Via Condotti) ורחוב ויה דל קורסו (Via del Corso).
בהמשך הדרך מגיע הקו לתחנת Termini – לב מערכת התחבורה הרומאית, שם הוא נפגש עם הקו הכחול (B). הקו מסתיים בתחנת Anagnina שבדרום-מזרח רומא, אזור שמשרת בעיקר את המקומיים.
קו B – הקו הכחול שחושף את רומא הארכאית
אם הקו האדום הוא לבה התיירותי של רומא, הרי שהקו הכחול, Linea B, הוא עמוד השדרה ההיסטורי שלה. זהו הקו הוותיק ביותר, שנחנך עוד בשנת 1955, והוא מחבר בין שכונות צפוניות ועסקיות לשכונות הדרומיות של העיר.
הקו מתחיל בתחנת Rebibbia או Laurentina (לאחר שהתפצל לענף B1), ועובר דרך תחנת Colosseo – אחת התחנות האייקוניות באירופה, היושבת בצמוד לקולוסיאום האגדי (Colosseo). תחנה זו מציעה חוויה יוצאת דופן: ברגע שיוצאים מהמנהרה, נפרשת מול העיניים אחת מהאטרקציות המפורסמות בעולם, כמעט במרחק נגיעה.
לא רחוק ממנה נמצאת גם תחנת Circo Massimo, שלידה משתרע הפורום הרומאי (Foro Romano) והמסלול ההיסטורי של מירוצי הסוסים. בהמשך הדרך הקו עובר דרך Piramide – תחנה בעלת חיבור ישיר לרכבות הפרבריות לכיוון אוסטיה (Ostia Antica), אתר חפירות ייחודי מתקופת רומא העתיקה.
קו C – הקו הירוק שמסמל את העתיד של רומא
הקו הירוק, Linea C, הוא הקו הצעיר והמתקדם ביותר במערכת המטרו של רומא. זהו הקו הראשון בעיר שנבנה כולו עם מערכות אוטומטיות ללא נהגים. בנייתו נמשכה שנים רבות, בעיקר בשל הגילויים הארכיאולוגיים האינסופיים שהתגלו בזמן העבודות.
הקו חוצה את רומא ממזרח למרכז, וכיום חלקו המרכזי עוד בבנייה. עם זאת, הקטעים שכבר פעילים (בין Monte Compatri/Pantano ל-San Giovanni) מספקים תחבורה יעילה לתושבי הפרברים המזרחיים של העיר. התחנה San Giovanni, שבה הקו C מתחבר לקו A, נחשבת לאחת התחנות המרשימות באירופה בזכות עיצובה המרהיב: שילוב של תאורה מודרנית עם תצוגות של ממצאים רומיים אמיתיים שנחשפו בזמן החפירות.
המפגש הגדול – תחנת טרמיני (Termini)
אי אפשר לדבר על המטרו של רומא בלי להזכיר את תחנת טרמיני – הלב התחבורתי של העיר ושל איטליה כולה. זוהי תחנת רכבת, מטרו ואוטובוסים מהעמוסות באירופה, שבה נפגשים הקווים A ו-B. התחנה משמשת גם כמרכז קניות, מוקד אוכל ומקום מפגש לתיירים ולמקומיים כאחד.
בתוך תחנת טרמיני פועלת מערכת שילוט מתקדמת שמסייעת להכווין אלפי נוסעים מדי שעה. השילוט מופיע באיטלקית ובאנגלית, וכל מעבר בין הקווים מסומן בצבעים ברורים – אדום לקו A וכחול לקו B.
סוגי הכרטיסים – מבנה פשוט עם אפשרויות מגוונות
המטרו ברומא מופעל על ידי חברת ATAC, המנהלת גם את מערך האוטובוסים והטראמים בעיר. מערכת התעריפים אחידה, כך שניתן להשתמש באותו כרטיס לכל סוגי התחבורה הציבורית בעיר.
הכרטיס הנפוץ ביותר הוא BIT (Biglietto Integrato a Tempo) – כרטיס נסיעה בודד בתוקף של 100 דקות מרגע התיקוף. הוא מאפשר נסיעה אחת במטרו, אך מספר נסיעות באוטובוסים או בטראמים באותו פרק זמן.
לצד זאת קיימים:
BIG (Biglietto Giornaliero) – כרטיס יומי בתוקף ל־24 שעות.
BTI (Biglietto Turistico Integrato) – כרטיס ל־3 ימים.
CIS (Carta Integrata Settimanale) – כרטיס שבועי, המועדף על תיירים השוהים בעיר זמן ממושך.
הכרטיסים נרכשים ממכונות אוטומטיות בתחנות, בקיוסקים (Tabacchi) ובחנויות נוחות. מומלץ להצטייד בכסף קטן, שכן לא כל המכונות מקבלות שטרות גדולים.
המערכת בבנייה מתמדת – קו D בדרך
הפרויקט הבא של עיריית רומא הוא קו D – קו חדש שאמור לחצות את העיר מצפון לדרום. אם יושלם, הוא יקל משמעותית על העומס בקווים הקיימים ויחבר בין אזורים שעד היום נותרו מחוץ לרשת המטרו. העבודות, שנמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, צפויות לשלב טכנולוגיות חכמות לניהול תנועה, מערכות בקרה חדשות ואמצעים סביבתיים להפחתת רעש וזיהום.
עיצוב ואדריכלות בתחנות – בין אמנות מודרנית להיסטוריה עתיקה
תחנות רבות של המטרו הרומאי אינן רק נקודות מעבר – הן גלריות אמנות של ממש. בתחנת Ottaviano, למשל, קירות המעבר מעוטרים במפות עתיקות של רומא העתיקה, ואילו בתחנת Cavour תמצאו ציורי קיר מודרניים המוקדשים לאדריכלים הגדולים של המאה ה־19.
התחנה Circo Massimo משלבת תאורה רכה ואלמנטים של שיש מקורי, והתחנה Spagna מציגה מדרגות נעות רחבות המובילות ישירות לכיכר ספרד – אחת התחנות המצולמות ביותר בעולם.
תחנת San Giovanni, לעומת זאת, היא סיפור בפני עצמו – תערובת של ארכיאולוגיה ועתידנות: חלק מהרצפה שקופה ומאפשרת מבט על שכבות קרקע עתיקות, בעוד על הקירות מוצגים פסיפסים מקוריים בני יותר מאלפיים שנה.
מאחורי המספרים – עובדות שלא כולם יודעים
אורך כולל של רשת המטרו: כ־60 קילומטרים בלבד – מהקטנים באירופה, אך מבין היעילים ביותר.
מספר תחנות פעיל: 73.
קצב התנועה הממוצע: רכבת כל 3 דקות בשעות השיא.
כ־900 אלף נוסעים ביום – נתון שהולך וגדל מדי שנה.
התחנה העמוסה ביותר: Termini.
התחנה העמוקה ביותר: San Giovanni בקו C – 30 מטרים מתחת לפני הקרקע.
בין מטרו לרחוב – ההשפעה התרבותית של התחבורה התחתית
המטרו של רומא הוא לא רק כלי תחבורה – הוא סמל לאופן שבו העיר משלבת את העתיק עם החדש. בזמן שברוב העולם הרכבת התחתית נבנית במקביל להתפתחות העיר, ברומא היא נבנית בזהירות, כמעט ביראה, תחת שכבות של היסטוריה. כל חפירה יכולה לחשוף קטע של פסיפס רומי, קשת אבן עתיקה או שרידים של מקדש.
המפגש הזה – בין מכונות חפירה לארכיאולוגים, בין בטון לזיכרון היסטורי – הופך את המטרו של רומא לאחד הסיפורים הייחודיים בעולם התחבורה המודרנית.
המטרו של רומא הוא בבואה של העיר עצמה – איטית אך קצבית, עמוקה אך נגישה, ישנה אך תמיד מתחדשת. הוא שוזר את ההיסטוריה של האימפריה הרומית אל תוך חיי היומיום של תושביה ומבקריה.
מי שנוסע במטרו הרומאי אינו רק חולף מתחת לאדמה – הוא עובר בתוך שכבות של זמן, תרבות, ותשוקה עירונית נצחית.
