גבעת ג'אניקולו ברומא: תצפית שקיעה, תותח הצהריים והירידה לטרסטוורה

הגבעה נמצאת על הגדה המערבית של הטיבר, מעל טרסטוורה, ומשם רואים את המרכז ההיסטורי מלמעלה. היא לא דורשת כרטיס, תור או הזמנה, ולכן היא עצירה טובה בסוף יום עמוס: מקום שנכנס בין אטרקציה ממוסדת לארוחת ערב.

יש החלטה אחת שמשנה הכול: מתי עולים. התשובה בסעיף הראשון.

מתי עולים לג'אניקולו: שקיעה, צהריים או בוקר?

שעה לפני השקיעה היא הזמן הנכון, כי אז האור מתרכך והעיר נדלקת לאט. התצפית פונה מזרחה אל המרכז, כך שהשמש שוקעת מאחורי הגב ולא מול העיניים. המופע הוא הצבע החם שנופל על הכיפות והגגות, ואחריו האורות שנדלקים בעיר.

למה לא צהריים

באור הצהריים הנוף שטוח וחם, ובקיץ גם מסנוור. תותח ה-12:00 הוא סיבה טובה לעצירה קצרה, לא לביקור מלא. מי שכבר באזור יכול לשלב, וכל השאר עדיף שיחכו לערב.

איך מחשבים את השעה

בחורף השקיעה ברומא מגיעה לפני 17:00 ובקיץ אחרי 20:30, ולכן בודקים את שעת השקיעה ביום עצמו באפליקציית מזג האוויר ומגיעים כארבעים דקות קודם. ליד המעקה נוצרת צפיפות מהר, ומי שרוצה מקום קדמי מקדים.

איך נראית שעה על הגבעה

• 40 דקות לפני השקיעה: מגיעים, מסתובבים ליד פסל גריבלדי ובטיילת הפסלונים.
• עד השקיעה: תופסים מקום ליד המעקה ומצלמים את האור שמשתנה על הכיפות.
• עשר דקות אחרי: הדמדומים, השעה שבה האורות בעיר נדלקים והצילומים הכי יפים.
• אחר כך יורדים לארוחה, לפני שהכיכר מתרוקנת והשבילים החשוכים נעשים לא נוחים.

ברוב ימות השנה כל זה נכנס בפחות משעה וחצי, ולכן אפשר לשלב את הגבעה ביום שמכיל גם אטרקציה גדולה אחת בבוקר, בלי לפרק את היום.

ואם מעונן?

עדיין שווה. בלי שקיעה אדומה נשארת שעת הדמדומים, והעיר המוארת נראית טוב גם כשהשמיים אפורים. בגשם ממשי עדיף לדלג ולהחליף ביום אחר, כי התצפית פתוחה וללא מחסה.

איך מגיעים לפיאצ'לה גריבלדי: אוטובוס, רגל או מונית?

הדרך הפשוטה היא לעלות באוטובוס ולרדת ברגל. קווים 115 ו-870 מגיעים לכיכר הפסל, ונסיעה מטרסטוורה אורכת בסביבות רבע שעה, תלוי בתנועה, כך שהעלייה כולה נכנסת בנוחות בין ארוחת צהריים מאוחרת לשעת הזהב. בודקים מסלול ותחנה באפליקציית התחבורה של רומא לפני היציאה, כי קווים בעיר משתנים.

אוטובוס

נוסעים בחשמלית 3 או 8 לטרסטוורה ועולים משם לאוטובוס 115 או 870, בתחנה בויאלה טרסטוורה או ליד פאולה. כך חוסכים את העלייה, שהיא הקטע הקשה ביותר במסלול. את הכיכר עצמה אפשר לסמן ב-פיאצ'לה ג'וזפה גריבלדי.

הליכה

מי שעולה ברגל מתחיל בקצה טרסטוורה ב-שער סטימיאנה (Porta Settimiana) ועולה לאורך ויה גריבלדי, כביש תלול ומתפתל. בדרך עוברים ליד מזרקת אקווה פאולה (Fontana dell'Acqua Paola), מזרקה ברוקית ענקית. עלייה בערב קיצי חם, בעיקר עם ילדים, היא טעות נפוצה.

מונית

מונית מוצדקת רק כשהזמן קצר מאוד או כשהקבוצה כוללת קשישים. קובעים מראש את הדרך חזרה, ובמקרה הצורך יורדים ברגל.

איזו דרך מתאימה למי

השווינו את שלוש האפשרויות לפי קווי התחבורה, אורך המסלול והעלייה, וההמלצה שלנו ברורה: אוטובוס בעלייה וירידה ברגל לכל מי שאינו מטייל מקצועי. הסיבה פשוטה, כי בעלייה צריך כוח ובירידה אפשר ליהנות מהנוף. מי שמחפש אימון עולה ברגל, ומי שחושש מהשעה המאוחרת נשאר באוטובוס גם בחזרה.

מה רואים בפיאצ'לה: פסל גריבלדי, הפסלונים והנוף?

בכיכר רואים את מרפסת התצפית, את פסל הרוכב של ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) ואת עשרות פסלוני השיש של גיבורי האיחוד האיטלקי. הפסל, יצירת האמן אמיליו גאלורי (Emilio Gallori), הוקם ב-1895 ועליו הכיתוב Roma o Morte, רומא או מוות. גריבלדי הגן על הרפובליקה הרומית ב-1849, והקרבות על רומא באותה שנה התנהלו באזור הגבעה.

המרפסת והנוף

משם נראה קו הכיפות והגגות של המרכז, ובימים בהירים גם הגבעות שמעבר לעיר, כך שמרגישים את גודל העיר שנפרשת מתחת למעקה בכל כיוון. אין צורך בציוד: טלפון מספיק. הנוף משתנה בכל חצי שעה.

הפסלונים והמגדלור

לאורך הטיילת נמצאים כ-84 פסלוני שיש של לוחמי חירות ואישים ידועים. מי שמשוטט ביניהם בלי למהר מגיע למגדלור הקטן שנבנה ב-1911, מתנה של האיטלקים מארגנטינה.

תיאטרון הבובות

בגבעה פועל תיאטרון בובות לילדים, Teatrino di Pulcinella, מסורת של משפחות רומיות. ימי ההצגות ושעותיהן משתנים, ולכן בודקים במקום.

איך מחלקים ארבעים דקות בכיכר

חמש דקות לפסל, חמש עשרה לטיילת הפסלונים ושאר הזמן למעקה. הסדר הזה חשוב, כי הפסל נראה טוב באור יום והמעקה שומר את השיא של האור לסוף. מי שהופך את הסדר מגיע למעקה כשהכיכר כבר עמוסה, ומפספס בדיוק את הרגע שבשבילו עלה.

מה בעצם תותח הצהריים, ושווה לתכנן סביבו?

התותח יורה כל יום ב-12:00 מתחת לכיכר, ירייה אחת של אבק שריפה ובלי פגז. חיילים במדים מפעילים אותו, והרעש נשמע על פני העיר, ובימים שקטים עד גבעת האסקווילינו. הטקס נולד ב-1 בדצמבר 1847 בהוראת האפיפיור פיוס התשיעי, כדי לסנכרן את פעמוני הכנסיות, והתותח עצמו הגיע לגבעה ב-1904.

האם לבוא בשבילו

רק אם אתם ממילא בטרסטוורה או בוותיקן בצהריים. הטקס קצר, ההמתנה לו קצרה עוד יותר, והילדים אוהבים את הבום, אבל מי שמגיע רק בשבילו משלם על כך בעלייה ובחום, ומקבל בתמורה רגע קצר של רעש. הוא לא מצדיק עלייה ייעודית, ועמדתנו חדה: שקיעה קודם, תותח אם יוצא.

אם בכל זאת בצהריים

בקיץ הכיכר חמה ופתוחה, והצל מועט, ולכן מביאים כובע ומים ומעדיפים לעמוד בשולי הטיילת. אחרי הירייה יורדים לארוחת צהריים בטרסטוורה, ואת העלייה לשקיעה שומרים ליום אחר, או לאותו יום בשעה מאוחרת יותר.

איך עומדים נכון

מגיעים כעשר דקות מראש ועומדים בצד, לא קרוב לתותח. הירייה נשמעת למרחוק, ולכן קרוב אליה היא חזקה במיוחד, ולילדים קטנים כדאי להכין אוזניים.

איך יורדים מהגבעה לטרסטוורה ברגל?

יורדים בוויה גריבלדי דרך המזרקה ועד שער סטימיאנה, ויוצאים ישר לסמטאות טרסטוורה. הירידה לוקחת בערך חצי שעה עם עצירות לצילום, ובדרך אפשר לעצור ב-סן פיטרו אין מונטוריו (San Pietro in Montorio), הכנסייה שבחצר שלה עומד הטמפייטו של ברמנטה (Tempietto del Bramante). שעות הכניסה שלו משתנות, ולכן בודקים לפני.

סדר הירידה

• יוצאים מהכיכר ויורדים לאורך ויה גריבלדי.
• עוצרים ליד המזרקה לצילום, שם נפתח נוף נוסף על העיר.
• מציצים בחצר סן פיטרו אין מונטוריו, אם היא פתוחה.
• מסיימים בשער סטימיאנה ונכנסים לסמטאות.

מי שיורד אחרי החשכה נצמד לכביש ולא לקיצורי השבילים, כי בכביש ראשי קל יותר למצוא עזרה או תחבורה, וזה חשוב במיוחד עם ילדים.

ארוחת הערב אחרי הירידה

הסמטאות והכיכרות מתמלאים אחרי השקיעה, ולכן מזמינים שולחן מראש או מגיעים לפני שעת העומס. פרסמנו בנפרד: שכונת טרסטוורה ברומא עם הרחובות והאזורים לערב שלם.

סיור אוכל או ערב חופשי?

מי שלא רוצה לבחור מסעדה ולנחש יכול לשריין סיור ערב: Twilight Food Tour בטרסטוורה של Headout ו-סיור הדמדומים של Eating Europe ב-Viator מתאימים לשילוב אחרי הירידה, ושעת היציאה מופיעה בהזמנה. מי שרוצה ערב גמיש וזול יותר מסתדר גם בלי סיור, ובלבד שהוא מזמין שולחן מראש ולא מסתובב בין מסעדות מלאות עם ילדים רעבים. פירטנו בנפרד: סיור קולינרי בשכונת טרסטוורה ברומא.

כשרות

מי ששומר כשרות ימצא בדרך כלל את המסעדות הכשרות בגטו היהודי ולא בטרסטוורה, ולכן מתכננים את הערב בהתאם.

ג'אניקולו עם ילדים ועגלה: מה עובד?

עם ילדים ועגלה עולים באוטובוס, מטיילים בטיילת ויורדים בכביש. הטיילת בראש הגבעה נוחה יחסית, אבל העלייה מטרסטוורה תלולה, וקיצורי מדרגות לא מתאימים לעגלה, ולכן מי שבא עם עגלה מתכנן שהעלייה תיעשה בתחבורה והטיול עצמו יתחיל בראש הגבעה.

מה מעניין ילדים

תיאטרון הבובות, הפסל הרוכב על הסוס, הפסלונים שאפשר לספור ומופע התותח בצהריים. קבעו להם משימה: למצוא את הפסלון הכי מוזר.

טיפים לשקיעה עם קטנים

מביאים מים, וגם שכבה נוספת, כי בערב מתקרר גם בקיץ. בשעות הערב המאוחרות הילדים עייפים, ולכן מוותרים על הליכה ארוכה ומחליפים אותה בירידה בכביש או באוטובוס.

איך לא להיתקע עם ילד עייף

מתכננים את הערב בסדר הפוך מהרגיל: קודם הטיילת והפסלונים כשהילדים עוד נמרצים, ואחר כך המעקה והשקיעה. מי שמגיע מאוחר עם ילד מנומנם מוותר על השקיעה בלי כעס, וחוזר באוטובוס ישירות למלון.

שבת

המקום פתוח וחינמי, ומי שלא נוסע בשבת יכול לעלות ברגל מטרסטוורה ולרדת באותה דרך, בלי כרטיסים ובלי הזמנות.

מה משלבים עם ג'אניקולו ביום אחד?

הצירוף הטוב ביותר הוא בוקר בוותיקן, צהריים רגועים, ג'אניקולו לקראת שקיעה וארוחת ערב בטרסטוורה. לסדר הזה יש הגיון: הוותיקן מחייב כוח ואור יום, והגבעה מתאימה לשעות שבהן הרגליים כבר עייפות.

לוח זמנים לדוגמה

• בוקר: הוותיקן, כשהכוחות מלאים.
• צהריים: ארוחה ומנוחה, ובחורף גם בדיקה של שעת השקיעה.
• שעה וחצי לפני השקיעה: יוצאים לכיוון טרסטוורה.
• 40 דקות לפני: על הגבעה.
• אחרי הדמדומים: ירידה לארוחת ערב.

לפני: בזיליקת פטרוס הקדוש

מי שמתכנן בוקר בוותיקן מגיע לגבעה בקלות. פרסמנו בנפרד: בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא (Saint Peter's Basilica) עם סדר הביקור והתורים.

ביום אחר: העיר העתיקה

הגבעה לא מתאימה ליום שבו כבר עברתם את הקולוסיאום, כי העייפות מתחילה מוקדם, וביום כזה עדיף לסיים בארוחה קרובה למלון ולא לטפס עוד גבעה עם רגליים שכבר כואבות. לתכנון יום עתיק נפרד כתבנו כאן: הפורום הרומי ברומא ליד הקולוסיאום.

ווילה דוריה פמפילי

הפארק הגדול שמאחורי הגבעה מתאים לבוקר שקט משלו, לא לשילוב עם שקיעה. הביקור בווילה דוריה פמפילי (Villa Doria Pamphilj) מוסיף שעה או שתיים, וכשהזמן קצר מדלגים עליו.

כשהזמן קצר

מוותרים על התותח ועל הטמפייטו, ומשאירים מרפסת, פסל וירידה לארוחת ערב: בערך תשעים דקות. הצעד הבא: בודקים את שעת השקיעה של היום ויוצאים לפיאצ'לה חצי שעה לפניה.

שאלות נפוצות